אחריות מהנדס מתכנן ונושא ההתיישנות
מאת: אינג' עזרא בן עזרא

 ת.א. 1007/01 - בבית המשפט השלום בחיפה, מעהל מנחם ורחל נגד אטרש פריד, פס"ד מיום 1/5/06.
 

     -    התובעים הזמינו תכנון ופיקוח עליון מהנתבע ובנו בעצמם את הבית, ללא פיקוח  צמוד.

     -    הנתבע - המהנדס המתכנן והאחראי על השלד (פיקוח עליון). 

          לא הוזמן דו"ח יועץ קרקע.

          לא נתבע - מבצע הבניין.

     -    הבית תוכנן ונבנה ב – 1989 עד 1990.

     -    הסדקים הופיעו ב – 1997, וב- 1999 פנו התובעים לנתבע.

     -    בנוסף למומחי הצדדים מונה מומחה מוסכם מטעם בית המשפט (קלר) שקבע:

          -    התכנון לקוי - עמודים דקים (20 x 20), העדר הפרדה מהקרקע, העדר קורות קשר
ועמוד עם צינור ביוב בתוכו (40 x 20).

          -    הביצוע לקוי - הכלונסאות (לאחר בדיקה מטעמו) היו לעומק של 5.5 מ' בפועל
במקום 7 מ' מתוכנן, ולדעתו - בהעדר פיקוח צמוד - המתכנן שהינו מפקח עליון 
בלבד אינו אשם באי התאמת הביצוע לתכנון

 

     א) לעניין האחריות נפסק:

הנתבע אשם כמתכנן וכמפקח עליון וגם אחראי בכך שלא הוזמן דו"ח ביסוס ולא התייעץ
ביועץ קרקע למרות נתוני הקרקע באזור (יבנאל) וכן לא הזהיר את התובע שלא לבצע
העבודה ללא פיקוח נאות.

           התובע שותף לאחריות לנזק בכך שהיה במעמד קבלן ראשי ואף לא מינה מנהל עבודה.

עצם בחירת התובע שלא לתבוע את הקבלן המבצע אשר הינו שותף לנזק בביצוע הלקוי
של הכלונסאות (עומק 5.5 מ' במקום 7 מ' שע"פ התכנון) משליכה גם את האחריות של
המבצע על התובע.

 

          לסיכום, האחריות לנזק הינה 50% של הנתבע (המתכנן) ו – 50% של התובע.

      ב) לעניין גובה הנזק נפסק:

         - התובעים העמידו התביעה (לצרכי אגרה) על 300,000 ש"ח מבוסס על עלות תיקון המבנה
בסך 239,469 ש"ח והוצאות נוספות.

           - המומחה מטעם התובעים העריך - בהשלמה לחוות דעתו-את עלות הקמת הבית מחדש
             ב – 955,700 ש"ח, עם זאת התובעים לא ביקשו לתקן את כתב התביעה.

          - העלות שקבע מומחה התובעים במסמך שמטעמו שלא נערך כחוות דעת ולא בוסס תוכנו.

         - בית המשפט קבע את גובה הנזק - בהסתמך על הידיעה השיפוטית ועל תשובות
המומחה לשאלות ההבהרה – לפיה עלות הריסה ובניה מחדש של המבנה
- 650,000 ש"ח ובתוספת נזק לא ממוני, דיור חליפי והשבת שכר התכנון 750,000 ש"ח.

מאחר ואחריות הנתבע נקבעה לפי – 50% - חוייב הנתבע בסך של 375,000 ש"ח
ועוד שכ"ט עו"ד (סכום הנמוך מסכום התביעה המשוערך, שמגיע ל – 411,776 ש"ח).

 

     ג) לעניין ההתיישנות שנטענה נפסק:

          - העילה החוזית מתחילה מכריתת ההסכם לגבי התכנון – 1988.

          - העילה בנזיקין הינה מיום סיום שלד הבניין – 1990.

     - סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי: "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה
       עילת התובענה."

            בסעיף 8 נקבע:

 "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות
    סביבה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלו."

             סעיף 89 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע:

 "מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו ארוע נזק.
לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום בו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה האחרון זה תתיישן התובענה אם
לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק."

 בתיק זה: הנזק התגלה ב- 1997 (הופעת הסדקים המהותיים) כאשר יום הארוע הינו – 1990
(סיום בניית השלד). 

          היינו - טרם חלפו 10 שנים מיום הארוע ועד לגילוי הנזק.

          ניתן לתבוע תוך 7 שנים מיום הגילוי (1997) גם אם חלפו 10 שנים מיום הארוע (1990).

           לפיכך - במועד הגשת התביעה (2001) לא חלפה תקופת ההתיישנות.

 
   עזרא בן עזרא , תכנון וייעוץ הנדסי
  לאתר הבית: http://www.e-benezra.com