דירה שאינה מתאימה למגורים -
ביטול עיסקות מכירת הדירות
מאת אינג' עזרא בן עזרא
הנסיבות:
- שיכון עובדים בע"מ פנתה לבית המשפט העליון בבקשה כי יצווה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בתל אביב, אשר בו נקבע כי הדיירים מלובנציק ואחרים יקבלו 95,000$ לדירה בצירוף מע"מ, בגין
ביטול עסקה - החזרת הדירות לחברת שיכון עובדים.
- במקביל לבקשה זו, הגישה שיכון עובדים בע"מ ערעור על החלטת פסק הדין המחוזי, שהיה עתיד להישמע במועד
מאוחר יותר.
ב"ש (בקשות שונות) 978/84 - שיכון עובדים בע"מ נגד דבורה ושמעון מלובנציק ואחרים, בית המשפט העליון,
פד"י ל"ח [4] 572: פסק דינו של כב' השופט מ' בייסקי מיום 10/12/1984.
- המדובר הוא בע"א 573/84 - שיכון עובדים בע"מ נגד דבורה ושמעון מלובנציק ואחרים, בבית המשפט העליון,
בפני כב' השופטים (בתאריהם אז): מ' שמגר - נשיא, המשנה לנשיא מ' בן פורת, והשופט ד' לוין.
- להלן יכונו שני פסקי הדין של בית המשפט העליון - "בקשה" ו- "ערעור".
- פסק הדין של הערעור נפסק ביום: 18/3/1987 - כשנתיים ומחצה אחרי ההחלטה בבקשה.
- כב' השופט בייסקי דחה את הבקשה בהסתמכותם על תיאור מצב הדירות בתצהיר שצוטט והמדבר בעד עצמו:
"בבית הנדון ובכל דירותיו נוצרים, חדשים לבקרים, ליקויים חמורים - קירות נסדקים, צינורות מתפוצצים, בלטות שוקעות, התקרות מתרטבות ודולפות, פנלים נופלים ועוד.
עד מתן פסק הדין ביום 11/9/1984 עסקו כל הדיירים באופן שוטף בתיקונים של כל הליקויים הנ"ל... הדירות כיום אינן ראויות למגורי בני אדם.
בין השאר קיימות דליפות של מי גשם, שוודאי ילכו ויחריפו מאוד עד התגברותה של עונת הגשמים, אין כל אפשרות מעשית להמשיך להתגורר בדירות אפילו עוד מספר חודשים".
משנדון הנושא שוב בערעור בבית המשפט העליון, תאר הנשיא את השתלשלות העניינים במשך עשרות שנים בבניין,
בו הופיעו סדקים שוב ושוב אחר כל תיקון שנעשה על ידי חב' שיכון ופיתוח ומטעמה, כולל ביצוע חיזוקים לבניין
על פי ייעוץ שהתקבל על ידי פרופ' עמוס קומורניק המתמחה בנושאי קרקע וביסוס, אשר אף זה לא עזר ובעיית הסדקים
הוחמרה.
סופו של דבר העיסקות של רכישות הדירות בוטלו, והדיירים קיבלו את מחירי הדירות בערכיהן כפי שפסק
ביהמ"ש בצירוף הוצאות וכו' בשלימות.
להלן מסקנתו העיקרית של ביהמ"ש שבערעור:
."8אין לגלות כל ממש בערעור זה. מבחינת הממצאים העובדתיים עלה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כי אכן לא ניתן היה להמשיך ולגור בבית במצבו, כפי שתואר בעדויותיהם של המומחים.
לא ניתן לשלול את המסקנה בדבר קיומו של הסיכון שבמגורים בבית האמור ובדבר התמשכותם והתפשטותם של הפגמים המהותיים, שתוארובעדויות לפני בית המשפט קמא, ובכך שדירות במצבן כמתואר בפסק - דינו של בית המשפט קמא לא היו בגדר התמורה שהובטחה בהסכם הרכישה בין המערערת לבין כל אחד מן המשיבים כאשר הוא רכש את דירתו מידי המשיבה.
המדובר, מבחינת העדויות, על דירות שאינן מתאימות למגורים, ובית המשפט רשאי היה להסיק מכך את המסקנה בדבר זכותם של המשיבים לפיצוי כדי לאפשר מעבר לדירה אחרת".
