הנתבעת נותנת פרשנות לא נכונה להוראות החוק, כפי שעולה מסעיפים 9 ו- 10 בכתב ההגנה שלה.
כמושכל ראשון יש לקבוע כי ביסוד דיון זה עומד חוק, שבמודע ובמתכוון נועד
להעדיף את האינטרסים של קונה דירה על פני "מוכר" (כהגדרתו בחוק, לאמור:
קבלן).
הנתבעת, כחברה קבלנית שעיסוקה בבניית דירות למכירה, מכרה לתובעים
דירות שהיא בנתה אותן, לצורך מכירתן, ולכן, ללא ספק, הינה בגדר "מוכר",
כמשמעותו בחוק.
ע"א 71/85, 68/85 – בבית המשפט המחוזי בירושלים, סולל בונה נגד נמרוד
ושולמית ברקן ואלרום חברה לשיכון בע"מ, נאמר בעניין מטרתו וייעודו של חוק
מכר דירות, כך:
"מטרתם של הדינים: הן תקנות התכנון והבנייה והן צו מכר דירות הינם
דינים שנועדו להגן על המשתכנים וקוני דירות.
לא יתכן לפרש את חוק מכר דירות והצו שבעקבותיו כאילו שהם באים
לגרוע מחוק אחר שמטרתו להגן על קוני דירות. על מטרתו של חוק מכר
דירות ניתן ללמוד לא רק מתוכנו אלא גם מגברי מציעיו (דברי הכנסת
כרך 55 עמ' 3167 וכן במבוא להצעת החוק ה"ח תשכ"ט עמ' 234).
חוק זה בא להבטיח שהדירה אותה מכר המוכר על הנייר תהיה זהה
לדירה שאותה יקבל הקונה בפועל. עקב המטרה שבה עוסק החוק –
בנייה, הותר למוכר לסטות בשיעור של 2%, ואולם סטייה זו הוזכרה לגבי
מה שנקבע בין הצדדים ולא לגבי מה שנקבע בתקנות התכנון והבניה.
תקנות אלה עדיין עמודות במלוא תוקפן גם לאחר צו מכר דירות."
ע"א 86/86 – אחד העם שפירא בע"מ נגד לשם, פורסם בפס"מ, כרך א' תשמ"ח 1988, חלק ראשון (כרך א') עמ' 3, עומד בית המשפט על משמעותו של סעיף 4 לחוק הנ"ל, ואומר את הדברים הבאים:
"בסעיף זה מעדיף המחוקק את הגנת רוכשי הדירות על פני העיקרון של החופשי החוזי ורואה כל דבר בדירה השונה מן האמור במפרט או בתקנות הבניה או בתקן הרשמי כאי התאמה במשמעות חוק המכר, על אף האמור בחוזה המכר, ואין הצדדים רשאים להתנות על סעיף זה, שהוא בבחינת סעיף מצווה (ראה ע"א 660/77 בעמ' 339 א)."
ע"א 213/80 – שמעון שמחיוף נגד עזרא ברוכים ואח' פורסם בפד"י ל"ז 3, עמ' 808 נקבע בין השאר כך:
"מטרתו של חוק מכר דירות התשל"ג – 1973, היא להביא לידיעת הקונה, בצורה ברורה ומובנת – וללא הסתתרות וערפול מאחורי אמירות כלליות וגורפות ומבלי להבליע גופי דברים, שלהם משמעות כספית חשובה, בתוך ריבוי דברים טפלים ובלתי חשובים – מה כוונותיו האמיתיות של המוכר ומה הן הזכויות אשר הוא הקונה רוכש ממנו (ראה ע"א 118/78 הנ"ל בעמ' 812).
כדי להבטיח שאכן הובאו הדברים לידיעת הקונה והובנו על ידו, חובה על המוכר לצרף לחוזה מפרט בו תאור הדירה וכל הכלול בה..."
לסיכום, כעולה מהתקדימים הנ"ל – ומתקדימים רבים אחרים שלא צוטטו כי החוק נועד
במודע להעדיף את הקונה על פני המוכר.
מכוח עקרון יסוד זה, מתחייבת המסקנה כי בכל מחלוקת בין מוכר וקונה דירה, יש
לקונה עדיפות מראש ואכן בסעיף 7 א' לחוק הנ"ל נאמר במפורש:
"אין להתנות על חוק זה, אלא לטובת הקונה".