תיקון ליקוי על ידי דיירים טרם ההכרעה בפסק הדין
מאת: אינג' ע. בן עזרא

 
   לעיתים מחליטים הדיירים לבצע את תיקון הליקויים בעצמם טרם הכרעת הדין בנושא. 
   לעניין זה יאמר, כי על פי חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973, בסעיף 4 ב' - זכות תיקון אי התאמה:
 
   "... על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".
 
   הסוגיה - התייחסות בית המשפט למקרה בו הקבלן מסרב לתקן, או מתכחש לעצם קיומו של הליקוי 
   והדייר אינו מוכן להמתין עד להכרעת הדין בנושא.
   ראה:

   ת.א. 1393/94 - בית המשפט המחוזי חיפה - כב' השופט ח. פיזם, איצקוביץ ואח' נגד שיכון עובדים
   בע"מ.
    - התביעה דנה בליקויי בנייה של 10 דירות התובעים.
 
    - ב- 3 דירות התובעים הדיירים החליפו את הריצוף ביוזמתם, עוד טרם בדיקת דירתם על ידי 
      המומחה מטעם בית המשפט.  
 
  -  בסעיף 4) ד' בפסק הדין נפסק לגבי הדיירים שהחליפו את הריצוף ביוזמתם:
 
   "באשר לאותם תובעים שביוזמתם החליפו את הריצוף בדירות, יתווסף להם סכום דומה למה שנפסק
     לאותם תובעים שלא החליפו את הריצוף. 
     כך יש לפסוק לקרבל, דהן וכהן באופן יחסי לגודל דירתם, 8,000 ש"ח לכל משפחה".

  גישה זו של בית המשפט קובעת למעשה, כי: 

  -- הדיירים זכאים לבצע את תיקון הליקויים שהקבלן סרב לבצעם, ואשר הם אינם מוכנים להמשיך
     ולחיות עימם;
  -- כאשר הליקוי הינו גורף, בכל הדירות, אפשר להשליך מן הכלל אל הפרט לגבי אותם הליקויים
      שתוקנו.
 
   למעשה, הסתייעו הדיירים שהחליפו את הריצוף באלה אשר הותירו אותו על כנו ובכך איפשרו
   הסקת המסקנה הנ"ל.
 
   שונה היה המצב אם כל הדיירים היו מחליפים את הריצוף ואז בהעדר ראייה עובדתית היה נמנע
   מהמומחה ומבית המשפט להתייחס לליקוי.
 
   ניתן להסתמך על פסיקה זו גם במקרים בהם התיקון הינו בגדר של ביטול ליקוי תכנוני שלגביו קל
   יותר להשליך מן הכלל אל הפרט, כאשר הדירות הינן על פי אותו התכנון.