רוחב פרוזדור
מאת: מהנדס ע' בן עזרא
א. אופן המדידה – אורך הפרוזדור
- ת.א. 9897/90 – דנינו בנימין ואח' נגד מליבו ישראל בע"מ, בית המשפט השלום בחיפה, כב'
השופטת ד"ר נאוה דנון.
רוחב הפרוזדור הוא פועל יוצא מאורכו.
המומחים חלוקים באשר לאופן מדידת הפרוזדור.
בית המשפט קבע כי אורכו של הפרוזדור יימדד לפי מידת האורך המסתיימת בקיר הנגדי ולא
במקום בו מתחיל פתח הכניסה לחדרי השינה.
ציטוט:
"פרוזדור ראשי בדירה
שני המומחים מסכימים, כי התקנה החלה בנדון היא תקנה 2.05 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל – 1970. התקנה קובעת שרוחב מינימלי לפרוזדור פנימי בדירה הוא 90 ס"מ, כשאורך הפרוזדור הוא יותר מ – 3 מ'. בדירת התובעים רוחב הפרוזדור הוא 94-82 ס"מ, אך המומחים חלוקים לגבי אופן מדידת אורך הפרוזדור.
גם אם אין המילה פרוזדור בתוך דירה מוגדרת בחוק, יש לפרשה באופן הגיוני ומקובל. לפיכך אני דוחה את דרך המדידה שביצע המומחה בר זיו, הרואה את הפרוזדור כמסתיים בקומות בהם מתחילים פתחי הכניסה לחדרי השינה, ולא כמסתיים בקיר הנגדי, ומקבלת את מדידת המומחה בן עזרא לפרוזדור, המסתיים רק בקיר הנגדי ואורכו 3.8 מ'.
עולה אם כן, שהפרוזדור הראשי בדירה נבנה בניגוד לתקנות, אף שהוא בנוי בהתאם לתכנית הבנייה. לשון ס' 4 (א) לחוק המכר אינה מתירה בניה בהתאם לתוכנית, במידה והיא נוגדת את תקנות הבניה, ומעדיפה את התקנות על פני תוכנית הבניה שמתוות לעצמן חברות הבניה...
...לפיכך אני מקבלת את הטענה, כי הפרוזדור הראשי בדירה הינו צר בהתחשב בכך שאורכו 3.8 מ'."
ב. אופן המדידה – רוחב הפרוזדור
- ע.א. 101/88 – אנדס בע"מ נגד אילוז ואח' (לוין, בק, אלוני)
(פד"י מ"ד (2) ע' 582).
לפי פסק הדין, רוחב מינימלי הוא זה הנמדד בין מישורי הציפוי של הקירות, שכן, התכנית
באה להראות מהי דירה במצבה הגמור. הרוחב הרשום בתכנית הוא זה הנמדד
בין מישורי הקירות שלאחר הטיוח (בעניין רוחבו של חדר מדרגות).
- ת.א. 469/88 – זעפרני ואח' נגד רמט בע"מ, מחוזי ירושלים, כב' השופט צבי טל.
תוך הסתמכות על ע.א. 101/88 הנ"ל – נדחית טענת הקבלן להתעלם משכבת הטיח
ולמדוד הגובה עד הבטון. (העניין גובה הדירה).
בית המשפט קבע:
"יש להבין שהמדובר בתכנית המראה דירה כפי שהקונה צריך לקבל אותה."
- ת.א. 15939/93 – שלום צבי נגד גני חדרה (1989) בע"מ, בית המשפט השלום בחיפה,
כב' השופט ר. סוקול.
ראה סעיף 9 לפסק הדין.
המומחה מטעם בית המשפט בדק ומצא כי רוחב הפרוזדור בדירה הינו 78 ס"מ בין הציפויים
ו – 80 ס"מ בין קירות בנויים, וסבר כי אין בכך אי התאמה לתקנות לפיהן רוחב מינימלי
לפרוזדור בדירה – 80 ס"מ.
לפי המומחה – יש לבצע מדידת רוחב פרוזדור בין קירות בנויים ולא בין ציפויים.
בית המשפט קבע, גם תוך הסתמכות על ת.א. 469/88 הנ"ל ועל ע.א. 101/88 הנ"ל, כי:
"בעניין זה דומה שהדין עם התובע ויש להתערב במסקנות המומחה. גם אם לא מצויין הדבר מפורשות בתקנות הרי לא סביר לפרש את התקנות, אם לא ציינו אחרת, כקובעות מידות שבין קירות בנויים שהרי פירוש כזה נוגד את תכלית התקנות. מטרת קביעת מידות מינימליות, ובמיוחד רוחב מסדרון הינה להבטיח שימוש סביר של הרוכש בדירה. הרוחב המינימלי של מסדרון נועד להבטיח את אפשרות המעבר הנוח במסדרון, אפשרות להכנסת ריהוט לדירה ולחדרים באופן נוח וכדומה. לצורך כך אין כל רלבנטיות לרוחב הבלוקים, אלא ישנה רלבנטיות לרוחב שבים הציפויים. כך ברור שאם הציפוי עבה יותר בין אם מדובר בציפוי טיח או ציפוי אחר, הרי שתיפגע אפשרות המעבר הנוח במסדרון ותסוקל תכלית ההוראה...
...המומחה לא ציין בחוו"ד את עלות התיקון של רוחב הפרוזדור שכן לא מצא בכך כל ביטוי.
בתשובותיו לשאלות ההבהרה (ת/2) העריך כי לצורך תיקון יהיה צורך בהריסת אחד הקירות ובנייה מחדש בעלות מוערכת של כ – 980 ש"ח (לפי מדד 10/91).
איני מוצא מקום שלא לאמץ הערכה זו ולכן זכאי התובע לפיצוי בפריט זה בסך 980 ש"ח."
ג. קביעת ירידת הערך באומדנה של בית המשפט
- ת.א. 15115 – זוהר רן נגד אי.ג'.אל שותפות לבניה, בית המשפט השלום בחיפה, כב'
השופטת ר. למלשטריך–לטר.
מומחה בית המשפט קבע, כי הפרוזדור אורכו כ – 5 מ' ורוחבו 91 ס"מ במקום 100 ס"מ,
והוסיף:
"מדובר בליקוי בעל חשיבות משנית שיש לו השפעה מסויימת על הנוחיות בשימוש בלבד...
ואני ממליץ על פיצוי לדייר בשיעור של 2,500 ש"ח."
בית המשפט קבע בסעיף 6.5 בפסק הדין:
"בגין פרוזדור באורך 5 מ' שרוחבו 91 ס"מ במקום 1.00 מ', אני קובעת לתובע פיצוי בסך 5.000 ש"ח."
ד. פיצוי בגין פרוזדור על פי העלות להרחבת הפרוזדור
- ת.א. 17296/98 – שלום חיפה, כב' השופט א. גנון מזרחי ואח' גד אזורים בניין (1965) בע"מ.
ציטוט מסעיף 7 בפסק הדין:
"(א) פרוזדור הדירה צר מדי – לדעת המומחה מדובר בפגם שאינו ניתן לתיקון סביר כיום שכן הנזק בעבודות התיקון יעלה על התועלת שבצידה. המומחה מעריך כי עלות התיקונים הינה 3,275 ש"ח וממליץ על פיצוי חלופי בגובה חצי מעלות התיקון (דהיינו – 1,637 ש"ח).
לא קיבלתי את המלצתו של המומחה, דעתי היא כי יש לפצות את התובעים במלוא עלות התיקון, גם אם יחליטו אל שלא לבצע את התיקונים עקב המטרד שבצדם.
יבחרו כך – יהיה הסכום פיצוי בגין עגמת הנפש ואי הנוחות עקב הליקוי שנותר."