פיצוי בגין שינוי במספר הדירות בבניין
מאת: אינג' ע. בן עזרא

ת"א 15742/94 - רשבסקי יון ולודמילה נגד אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ, בבית המשפט השלום בחיפה,
  פסק דינו של כב' השופט ר' סוקול מיום 22/9/1999 נפסק פיצוי כספי לדיירים בגלל שהחברה הקבלנית מכרה 
  לתובעים דירה בבניין בן 11 דירות, ובפועל, בניגוד להסכם, בנתה בניין בן 12 דירות באופן שהדירה הנוספת
  ממוקמת מעל דירת התובעים.

  התובעים לא טענו בדבר נזק ממוני, ולא צרפו לכתב התביעה דו"ח שומה שאמור להתייחס לשיעור ירידת ערכה
  של הדירה בגלל היותה בבניין בן 12 דירות ביחס למצב בו היא מצויה בבניין בן 11 דירות, אלא טענו בדבר נזק
  לא ממוני שהינו אובדן הנאה כתוצאה מתוספת הדירה שמעל דירתם.

  זאת ועוד, התובעים לא הוכיחו כלל את מידת אובדן ההנאה, אלא רק קבעו בהערכה כי הנזק הינו 10% משווי
  הדירה.

 הנתבעת טענה כי מכיוון שהתובעים לא הוכיחו כלל את מידת נזקם, ראויה תביעתם להידחות.

 בית המשפט פסק אחרת וקבע כדלקמן:

   "11.  סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 הביא חידוש בדיני החוזים. בעוד 
  שבעבר, בעקבות ההלכות במשפט המקובל, נפסק לא אחת שבית המשפט לא יורה על פיצוי בגין נזק לא ממוני  
  גרידא, קובע סעיף 13 הוראה מפורשת בדבר פיצוי בגין נזק שכזה. 
  סעיף 13 הנ"ל קובע:
  גרמה הפרת חוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שנראה לו
  בנסיבות העניין".
  "לאחר ששקלתי את כלל נסיבות המקרה נראה לי שבדרך של אמדנה מן הראוי לחייב את הנתבעת לשלם
  לתובעים פיצוי בסך של 17,500 ש"ח, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל,
  ולכן הנני מחייבה לשלם את הסך הנ"ל".

ת.א. 15939/93 - שלום צבי נגד גני חדרה (1989) בע"מ, בית משפט השלום חיפה, כב' השופט ר. סוקול.

 - אין חולק כי על פי תכנית היתר הבנייה המקורית היו אמורות להיבנות 16 יחידות משרדים, ובקומת הקרקע
   חנויות.

   ההיתר החדש התייחס לבניית דירות מגורים, הוספת שטח בנייה, ובניית דירה בקומת  הכניסה של הבניין.

 - התובע קנה הדירה בשלב הבנייה בו טרם החלו העבודות לבניית הדירה בקומת הכניסה, והמצב שהתגלה
   לעיניו היה - חדר כניסה רחב לבניין. 

  לאחר מכן החלו העבודות להוספת הדירה הנוספת בקומת הקרקע, באופן שהוקטן חדר הכניסה לבית.

  במפרט שצורף להסכם הרכישה נאמר כי בבניין 16 דירות.

 - השמאית מטעם התובע קבעה כי תוספת היחידה ה – 17 בבית בקומת הכניסה גורמת לירידת ערך של 7,000$ 
   לדירת התובע.

   בית המשפט קבע:

  "דומה שיש לקבוע את הפיצוי בגין הפגיעה הנ"ל על דרך האומדנה  ולא לסמוך על חוות דעת השמאים.
  בנסיבות המקרה שבפני נראה לי שהעמדת הפיצוי על סך של  1,500$ הינה סבירה".